יצחק - עו"ד נ' נציב שירות המדינה

פסק דין

1.בפנינו תביעה לצו הצהרתי בה מבוקש שייקבע כי תקופת השעייתו של התובע, שהחלה ביום 25.5.10, הסתיימה ביום 25.11.10, שכן לא התקבלה החלטה חדשה בעניינו על המשך השעייתו; תביעה לתוספת 2% לשיעור גמלת הפרישה שחושב לתובע מכוח הוראות סעיף 10(5) לחוק שירות המדינה (גמלאות) (נוסח משולב), תש"ל-1970 (להלן: "חוק הגמלאות") וכעולה מסעיף 9 לפסק דינו של בית הדין למשמעת מיום 19.5.11; ותביעה כספית לזכויות סוציאליות, רכיבי שכר קבועים, הפרשות לפנסיה, אחזקת רכב, פרמיות ועוד בסך כולל של 106,519.50 ₪. הכל כפי שיבואר להלן.

2.עובדות

א.התובע עבד במשרד הביטחון משנת 1976 ושימש, החל משנת 2005, כמנהל מחוז טבריה באגף השיקום.

ב.ביום 3.5.10 הוגשה תובענה כנגד התובע לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה בחיפה, בה יוחסו לו שני אישומים בעבירות לפי סעיפים 17(1)-(4) לחוק שירות המדינה (משמעת) התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק המשמעת").

ביום 4.5.10 קיבל התובע הודעה כי נציב שירות המדינה (להלן: "הנציב") שוקל להשעותו מתפקידו לפי סעיף 47 לחוק המשמעת, וניתנה לו, במסגרת הליך שימוע, הזדמנות להעביר טיעוניו בכתב לעניין זה.

ביום 11.5.10 העביר התובע את טיעוניו.

ג.ביום 24.5.10 החליט הנציב, בהחלטה מפורטת ומנומקת, על השעייתו של התובע מתפקידו עד לתום ההליך המשמעתי נגדו.

בתוקף סמכותו לפי סעיף 47 לחוק המשמעת, הורה הנציב דאז, מר שמואל הולנדר, על השעיית התובע משירות המדינה החל מיום 25.5.10, בעקבות התובענה שהוגשה כנגדו לבית הדין המשמעתי בחיפה. התובענה כללה שני אישומים: היעדרות מעבודה לצרכיו הפרטיים וייצוג ילדיו בפני ועדת ערר שליד בית משפט השלום בחיפה. בהליכים אלה עשה התובע שימוש, בין היתר, במסמכים המסומנים "שמור", שהגיעו לידיו מתוקף תפקידו.

ד.ביום 19.5.11 (כך לפי פתיח הכרעת הדין שצורפה כנספח ג' לסיכומי התובע) הודה התובע בכתב התובענה והורשע על פיו.

ביום 23.5.11 נתן בית הדין למשמעת תוקף של פסק דין להסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים וגזר את דינו של התובע.

ה.גזר דינו של התובע קבע כך:

"לנוכח החלטתנו האמורה אנו מטילים על הנאשם אמצעי משמעת אלה:

(א)נזיפה חמורה- כמסר נורמטיבי מטעמו של בית הדין שמופנה במישרין לנאשם והמצביע כי נפל פסול ממשי במעשים בהם הורשע.

(ב)הפקעת משכורת קובעת אחת- שתנוכה ב- 10 תשלומים שווים ורצופים, על פי הסדר תשלומים שייעשה בין הנאשם והמשרד, נוכח פרישתו הצפויה.

כשעבוד צף, תלויה ועומדת התחייבותו של הנאשם לפרוש משירות המדינה לגמלאות בתאריך 1.6.11".

ו.התובע חתם לבסוף על מסמכי פרישתו ביום 26.7.11.

ז.ביום 9.8.11 הגיש התובע ערעור גמלאות, בו ביקש צו עשה לחייב את הממונה על הגמלאות באוצר ואת משרד הביטחון לזמנו לוועדה רפואית לעניין פרישה לגמלאות ולכלול אותו בתוכנית הפרישה לעובדים סוציאליים במשרד הביטחון, שגובשה ואושרה על ידי האוצר ו/או נציב שירות המדינה.

לאחר שהועברו לתובע טפסים באמצעותם יכול היה להגיש בקשה לוועדה רפואית לבחינת העמדתו בפניה למרות שכבר פרש, מחק התובע תובענה זו.

3.טענות התובע